פסק-דין בתיק בג"ץ 2025/02

המישנה לנשיא מ' חשין:

           חוק האזרחות, תשי"ב-1952 (חוק האזרחות או החוק) מורנו כי מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אימו היו אזרחים ישראליים מכוח ישיבה בישראל, יהיו אזרחי ישראל מיום לידתם. העותרים שלפנינו נולדו מחוץ לישראל; בנים הם למי שהיה אזרח ישראל מכוח ישיבה בישראל; ובקשתם היא - כדבר החוק - כי יוכרו כאזרחי ישראל, כמוהם כאביהם. שר הפנים מסרב להיעתר לבקשה, וטענתו היא כי אבי העותרים זכה באזרחות בטעות ומכאן שבניו, העותרים, אינם זכאים לאזרחות מכוחו של אביהם. זו המחלוקת בין בעלי הדין ובה שומה עלינו להכריע.

2.        העותר בבג"ץ 2025/02, אסעד פתחי אגבאריה (אסעד) והעותר בבג"ץ 6716/02, עבד אלנאצר פתחי צאדק אגבאריה (עבד), אחים הם, תושבי הכפר טייבה שבשטח הרשות הפלסטינית. אבי העותרים, פתחי סאדק אגבאריה (פתחי), הינו אזרח ישראל, והעותרים מבקשים לזכות באזרחות ישראל מכוח אזרחות האב.

3.        כמסתבר מחילוקי הדעות בין בעלי-הדין, גיבור העלילה הוא פתחי, אביהם של העותרים, ומכאן שעיקר חוות דעתנו ייסוב את עניינו של האב דווקא.

אלה תולדות פתחי ובנו מחמוד

4.        פתחי נולד בשנת 1934 או בשנת 1936, וביום 20.7.1949 התפקדה משפחתו באום אל-פחם על-פי פקודת מירשם התושבים, תש"ט-1949. בני המשפחה ובכללם פתחי - שהיה אותה עת כבן 15 - קיבלו מיספרי תעודות זהות עוקבים. במועד כלשהו - עליו נחלקים בעלי הדין כפי שנראה עוד לבוא - עזב פתחי את הארץ, ומוסכם כי עבר להתגורר בשיטחי עזה ויהודה ושומרון, שם נישא ושם נולדו העותרים. אסעד נולד בשנת 1968 בעזה ועבד נולד בשנת 1970 בטול-כרם. כן מוסכם כי במועד כלשהו חזר פתחי להתגורר בישראל.

5.        בשנת 1996 פנה פתחי למשרד הפנים וביקש הכרה בו כאזרח ישראל מיום הקמת המדינה. בקשתו זו תמך פתחי בהוראת סעיף 3 לחוק האזרחות. משלא נענה לבקשתו עתר פתחי לבג"ץ (בג"ץ 2897/97), ולאחר זמן הודיעה הפרקליטות לבא-כוחו כי הוחלט להיעתר לבקשה. וכלשון מכתבה של הפרקליטות (מיום 23.11.1997):

... הריני להודיעך, כי לאחר שהסתיימה בחינת כל הנתונים הצריכים לעניין, החליט משרד הפנים להכיר באזרחותו הישראלית של העותר, פתחי צאדק אבו חלוק אגבאריה, ת.ז 2121692, ולפיכך להנפיק לו תעודת זהות ישראלית ...

6.        משזכה פתחי באזרחות ישראל, ביקש בנו, מחמוד פתחי אגבאריה (מחמוד) אף-הוא לזכות באזרחות ישראל מכוח הוראת סעיף 4(א)(2)(ב) לחוק האזרחות, דהיינו, כמי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אימו היו אזרחי ישראל מכוח ישיבה בישראל. מחמוד עתר אף-הוא לבג"ץ (בג"ץ 5054/00), ובעקבות אותה עתירה זכה גם הוא באזרחות ישראל. וכך נכתב בהודעה שהגישה הפרקליטות לבית המשפט בעניינו של מחמוד:

... זכאותו של העותר לקבלת מעמד כאזרח ישראלי, הצריכה בירור עובדתי באשר לנסיבות בגינן הוכר אביו של העותר כאזרח ישראלי, מאחר וזכאותו של העותר לקבלת מעמד כאזרח, נובעת ממעמדו של אביו, וזאת בהתאם לסעיף 4(א) לחוק האזרחות.

בירור מעמדו של אביו של העותר העלה כי בשנת 1997, במסגרת עתירה לבג"צ, הוכר האב כאזרח ישראלי מכוח ישיבה בישראל, בהתאם לסעיף 3 לחוק האזרחות, זאת לאחר ששהה מחוץ לישראל שנים רבות. זכאותו של האב לאזרחות ישראלית נבעה מהנסיבות העובדתיות שקדמו ליציאתו את ישראל בראשית שנות ה-50, ועל כן היה צורך בבדיקה באשר לתכולתם [כך!] של סעיפים שונים בחוק האזרחות לגביו ...

משנמצא כי העותר הינו בן לאזרח ישראלי, הרי שהעותר זכאי לקבלת אזרחות ישראלית מכוח לידה בהתאם לסעיף 4(א) לחוק האזרחות.

(ההדגשה במקור - מ' ח').

7.        בעקבות פתחי ומחמוד באו העותרים שלפנינו בבקשה כי מאותו טעם שמחמוד אחיהם זכה באזרחות יוכרו אף-הם כאזרחי ישראל. פניית העותרים למשרד הפנים לא היתה פנייה מסודרת, ועתירותיהם לבג"ץ (בג"ץ 2847/01 ובג"ץ 2849/01) נידחו כעתירות שהוגשו טרם זמנן. העותרים פנו כסדר למשרד הפנים, ומשבוששה תשובת המשרד לבוא, הגישו את שתי העתירות שלפנינו.

דבר החוק שלענין

8.        העותרים תולים את זכותם בהיותו של אביהם, פתחי, אזרח ישראל; ומתוך שחילוקי-הדעות בין בעלי-הדין נסבים על טיב אזרחותו של פתחי, נקרב עתה מבטנו אל עניינו של פתחי, נציג את הקושיה וננסה לפותרה.

9.        פתחי זכה באזרחות ישראל מכוח סעיף 3(א) לחוק האזרחות, המורה אותנו וזה לשונו: